קרב ירושה. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, נענה לבקשה לביטול צוואה שהגישו שני ילדיו של תושב הצפון באמצעות ב"כ עו"ד גיא אופיר, מומחה לדיני משפחה וירושה, בטענה לשינויים שבוצעו בשתי צוואות שהותיר האב בהפרש של מספר חודשים זו מזו. בראשונה, ציווה להם את כל עזבונו ובצוואתו האחרונה טרם פטירתו, ציווה את עזבונו לבת זוגו, שאינה אמם של הילדים ולכל אחד משני ילדיו, ציווה סכום של אלף שקלים.
במהלך הדיונים בבית המשפט, התברר כי, המנוח ערך בחייו מספר צוואות, שתיים מהן בשנת 2007 בהפרש של מספר חודשים זו מזו. בת הזוג הגישה לרשם לענייני ירושה בקשה לקיים את צוואתו האחרונה של המנוח. מנגד, ילדיו של המנוח התנגדו לבקשה ועתרו לקיום צוואתו הקודמת.
הידועה בציבור טענה כי הינה בת זוגו של המנוח זה שנים רבות, השניים ניהלו קשר זוגי אוהב וקרוב וכי טיפלה בו במסירות בשנות חייו האחרונות.
לאור טענות הצדדים, בית המשפט העמיד לבחינה את השאלה האם הצוואה המאוחרת שערך המנוח הינה תולדה של השפעה בלתי הוגנת שהפעילה בת הזוג על המנוח, או שמא מדובר בהכרת תודה לאור מערכת היחסים הטובה אשר שררה ביניהם וטיפולה המסור של בת הזוג במנוח.
במסגרת ההליך, טען ב"כ של הילדים, עו"ד גיא אופיר, כי ניתן להסיק מההליכים הקודמים שניהל המנוח בעודו בחיים כנגד בת הזוג כי הייתה לה השפעה בלתי לגיטימית עליו. ביניהם, התברר למשל כי בשנת 2001 הגיש המנוח תביעה לפנות את בת הזוג מביתו, במסגרתה טען כי בת הזוג מנסה להשתלט על רכושו ועל ביתו וכן איימה על חייו.
בת הזוג טענה מנגד, כי ההליכים האמורים הינם "מריבה שטותית" של בני זוג, אבל ככלל הצדדים חיו באהבה ורעות.
עו"ד אופיר: "בת הזוג השפיעה האב השפעה בלתי הוגנת, השתלטה עליו ועל רכושו וגרמה לו לשנות את צוואתו מתוך אונס וכפייה ,ועל כן, צוואתו האחרונה אינה מבטאת את רצונו החופשי, ויש לבטלה ולקיים את צוואתו הקודמת".
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה נענה לבקשתו של עו"ד אופיר ופסק לטובת הילדים וקבע כי צוואתו האחרונה של המנוח בטלה, ואלו צוואתו הקודמת היא זו שתתקבל. בית משפט קבע כי הנסיבות אשר אפפו את החתימה על הצוואה האחרונה, במועד בו נחתמה, נגועות במימד של אי הגינות באופן שמעיד כי ההשפעה של בת הזוג על המנוח אינה בבחינת השפעה לגיטימית, כי אם השפעה בלתי הוגנת. בית המשפט לא התרשם מכנות גרסת בת הזוג בדבר הרמוניה משפחתית, ומצא פער בינה לבין גרסת המנוח שנשמעה בהליכים קודמים שהתנהלו לפניו. צוין כי פער זה מעלה ספק כבד באשר לרצונו החופשי של המנוח עת ערך את הצוואה האחרונה.
עוד נפסק כי כי המנוח לא היה מסוגל, מפאת גילו ומחלותיו, לדאוג לעצמו והיה תלוי בבת הזוג לסיפוק צרכיו האלמנטריים. בת הזוג נהגה להרחיק את המנוח מילדיו והשתלשלות העניינים מלמדת על השפעה בלתי הוגנת מצדה. זאת ועוד, קבע בית המשפט המחוזי, כי הצוואה האחרונה לטובת בת הזוג הינה למעשה הצוואה הראשונה אשר בה מנשל המנוח את ילדיו ומצווה את כל רכושו לבת הזוג. ניכר כי בת הזוג ניסתה לנכס לעצמה את רכוש המנוח, כאשר הראיות הנסיבתיות המובאות לעיל מהוות אינדיקציות משמעותיות להשפעתה על רצונו. אשר על כן, צוואתו האחרונה של המנוח בטלה ומבוטלת ועיזבונו יחולק בהתאם לצוואה הקודמת שערך.
בת הזוג הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי, בפסק דין שניתן לפני כחודש ימים, דחה את טענות המערערת פה אחד.
