לפני כחודשיים שמעתי את ראש אמ"ן לשעבר, אלוף' (במיל') עמוס ידלין, טוען שדעא"ש איננה כצעקתה ושניתן לראות אותה במושגים של גרילה הזויה עם אנשים תאבי רצח ומוות, חלקם פסיכים, חלקם רומנטיקנים, שרוכבים על טנדרים במדבריות ומרססים כפרים עם מכונות ירייה. השבוע, בצרפת, קיבלנו כולנו שיעור על כך שדעא"ש היא ארגון חזק וטוטאלי, שמאיים על הסדר העולמי ועל שלומו. יש להם כסף בגלל הנפט שבשליטתם, יש להם נשק ולוחמים, ארגון וידע, ובעיקר אידיאולוגיה רצחנית מטורפת. ערבבו את הכל ותקבלו את האימה שצרפת חווה עכשיו.
כולם יודעים שההמשך יבוא. אם רוסיה, ארצות הברית והקואליציה האירופית לא יחברו למלחמת חורמה בסוריה, כמו שהעולם חבר נגד גרמניה הנאצית, כמו שהאימפריה הרומית חברה נגד שודדי הים באלניה שבתורכיה, המציאות המטורפת עם אלפי מתנדבי דעא"ש, תלך ותדרדר את המערב למחוזות המאגיה החולנית שאליה דעא"ש שואפת.
במציאות שלנו, שבה יש לנו את דעא"ש בסיני ותאים של דעא"ש בגדה ובעזה, לא אתפלא אם יום אחד האינטרסים של ישראל ושל איראן יהיו מתואמים נגד האויב המשותף. הרי במזרח התיכון יש פחות ופחות שלום ויותר הפסקות אש בין מערכה אחת לשנייה. דעא"ש עכשיו יכולה לשנות את מפת המציאות בינינו לבין האחרים. אני לא אומר שמחר בבוקר חמינאי יהפוך לחובב ציון, אבל כשציר הרשע הנוכחי יתחיל לרעוד, יכולות להיות הפתעות מדיניות וצבאיות שאף אחד לא חזה אותם כעת חיה. אפילו לא ראשי אמ"ן לשעבר.
