fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"אני לא יכול לשתוק יותר"

אחרי יותר מעשור בתפקידו כמבקר עיריית נהריה, סיים יורם לוי את תפקידו ופרש לגמלאות עם בטן מלאה. לראשונה הוא שובר שתיקה ומדבר על ההגבלות והאיסורים שהוטלו עליו, על פרויקטים ראוותניים ובזבזניים ועל מכירת נכסים עירוניים בעלי ערך. "אנשים לא רואים ולא מבינים את הדקויות. נבחרתי לשרת את הציבור. מבקרים רבים שאני מכיר מורידים את הראש. לא הצלחתי להתעמת ושילמתי מחיר יקר"
יורם לוי (צילום: אדריאן הרבשטיין)
יורם לוי (צילום: אדריאן הרבשטיין)

כשמבקר עיריית נהריה יורם לוי פרש לגמלאות לפני כשלושה שבועות לא הייתה מסיבת פרידה ולא היו מילות הוקרה על עבודת ביקורת של יותר מעשור בעיר לא קלה כמו נהריה. לא היו גם שבחים על מנהיגות ועל שמירה על אינטרס ציבורי. לוי כיבה את האורות ונעל את הדלת, אבל הבטיח לעצמו שאת המאבק ימשיך בפנים חשופות מחוץ לבניין העירייה. אחרי שנים של שתיקה החליט מבקר העירייה לשעבר – לדבר.

לוי, בן 68, תושב כפר ורדים, נולד וגדל בירושלים, אב לחמישה ילדים. בטרם הגיע לעיריית נהריה שימש בתפקידים מוניציפליים שונים. לוי הוא מבקר העירייה הפנימי הראשון שנבחר לתפקיד במכרז פומבי חיצוני שנערך בפיקוח נציג של משרד הפנים. במהלך שנות כהונתו שירת תחת שלושה ראשי עירייה: רון פרומר, יצחק וולד, שהיה ראש עיר ממונה לתקופה קצרה, וסבג.

לוי: "פרומר נתן לי חופש פעולה מוחלט, גישה חופשית לכל חומר שביקשתי. דלת לשכתו הייתה תמיד פתוחה בפניי לכל דבר ועניין. וולד היה ראש עיריית נהריה לתקופה קצרה. הוא מונה לתפקיד על ידי משרד הפנים. גם אצלו זכיתי לחופש פעולה ולגישה חופשית לכל מסמכי העירייה.

"סבג זה סיפור שונה לחלוטין. זה החל בהגבלות גישה לחומרים מסוימים בגזברות, וככל שפרסמתי יותר דוחות ביקורת, הגישה לחומרים הנחוצים לי לצורך עבודתי כמבקר הוגבלה. ההגבלה הגיעה לשיא באמצע שנת 2015. ראש העירייה הוציא לי מכתב, שבו הוא דרש ממני להתפטר והורה לכל מנהלי המחלקות והאגפים בעירייה שלא לשתף איתי פעולה. הוא גם הורה למנהל המחשוב לנתק אותי לחלוטין מכל המערכות הממוחשבות של העירייה ובכך מנע ממני לבצע את עבודתי.

"בעקבות מכתבו של סבג פניתי למבקר המדינה, ביקשתי וגם קיבלתי הגנה מפני פיטורים, אולם לא קיבלתי גישה לחומרים הנחוצים לי לצורך עבודת הביקורת. למעשה, לא יכולתי לבצע ביקורת אפקטיבית. למרות שלכאורה ידיי בעיריית נהריה היו כבולות, הצלחתי בעזרת פנייה לגורמי חוץ לתקן מספר ליקויים מהותיים בהתנהלותה של העירייה. נכפו על העירייה תיקונים שחסכו לתושביה מיליונים רבים של שקלים, למשל: ניהול מרכז החברה לאוטומציה בהיקף של מיליוני שקלים ללא מכרז וחריגות בשכר בכירים בהיקפים נרחבים של מאות עובדים.

"הבנתי שלא אוכל להתמודד עם הבעיה החמורה הזאת לבדי. לכן יזמתי פנייה למשרד הפנים ובמקביל גם למחלקת אכיפת השכר במשרד האוצר. שני גופים אלה תיאמו ביניהם ביקורת שבוצעה בסופו של דבר על ידי משרד האוצר, ואכן נמצאו חריגות שכר אצל מאות עובדים. משרד האוצר כפה על העירייה לתקן את ליקויי השכר ועקב בקפדנות אחר תיקון הליקויים. כתוצאה מכך נחסכו לעיריית נהריה עשרות אלפי שקלים בשנה, שבמצטבר על פני השנים מגיעים למיליונים".

יורם לוי (צילום: אדריאן הרבשטיין)
יורם לוי (צילום: אדריאן הרבשטיין)

המידעטק כמשל

לוי כועס. הוא כועס בעיקר על המועמדים שלא נוקטים בעמדת ביקורת ועוד מודים לסבג על תרומתו. הוא כועס על כל הרשימות העצמאיות ועל אלה שחברו אליהן, שמשתפים פעולה עם סבג ומרימים את היד ולדבריו לא מעניין אותם ניהול תקין. לוי לא חוסך ביקורת מהאופוזיציה, שלדבריו בחמש השנים האחרונות הייתה חלשה ולא תפקדה כראוי. "אני מרגיש שאני האופוזיציונר של סבג", הוא אומר.

לוי "תושבי נהריה חייבים להיות מעורים במה שקורה בעירייה שלהם וכמה זה עולה להם, ולא רק פעם בחמש שנים, כי נשפכים כספים מקצה לקצה. המידעטק היה אמור לעלות 30 מיליון שקלים והסתיים בהוצאה של 130 מיליון שקלים; המבנה המרכזי סובל מתכנון לקוי. אין חלונות ובקיץ זה מרגיש כמו חממה אחת גדולה. הוצאות החשמל, בעיקר על מיזוג אוויר, מגיעות לאלפי שקלים ביום. בחורף עדיין לא התגברו על בעיית הנזילות וחדירות המים החוזרות והנשנות. הוצאות האחזקה השנתית של המידעטק מסתכמות ב-5-4 מיליון שקלים. התותח שהפך להיות הסמל הנלעג של נהריה. עלותו – 5 מיליון שקלים והאחזקה השוטפת שלו נאמדת ב-250 אלף שקלים בשנה".

ללוי יש רשימת מכולות של עשרות פרויקטים, שעולים הון למשלם המיסים, ביניהם גשר המיתרים, שנחנך בחודש אפריל, אך טרם נפתח לציבור. לוי: "הגשר עלה לעיריית נהריה כ-30 מיליון שקלים. חלק היא שילמה מכספי היטלי השבחה וחלק נלקח ממשק המים והביוב. החלק האחר הוסט על ידי משרד התחבורה מפרויקטים תחבורתיים אחרים. לידו הגשר יקום היכל התרבות העירוני. יש כבר תוכניות מפורטות וכבר יצאו מספר מכרזים בגינו. הפרויקט אמור לעלות 120 מיליון שקלים. זה התכנון הראשוני. גם לצורך הפרויקט הזה נלקחו כספים מהיטל ההשבחה, וגם משק המים והביוב תרם את חלקו. בנוסף נלקחו מספר הלוואות מבנקים שונים, הלוואות בסדרי גודל של 20-10 מיליון שקלים. הכספים האלה שוכבים יותר משנתיים בחשבונות פק"מ, שמניבים ריבית אפסית".

גשר המיתרים - הדמיה
גשר המיתרים – הדמיה (באדיבות עיריית נהריה)

מכירת חיסול של נכסים

לוי מגלה, כי תוכנית תחבורתית חדשה לכביש 4, בכניסה לנהריה, תאלץ את העירייה להיפרד מכל הדגלים והפסלים המותקנים בימים אלה. "מרבדי הדשא המלאכותיים בכניסה לעיר עלו כמיליון שקלים, הכיכרות עם הדגלים בתחילת שדרות הגעתון גם הם עלו מיליון שקלים. תוכנית ההרחבה של הכניסה לעיר, המאושרת לביצוע של נתיבי ישראל,  תצריך את הריסת רחבות הדגלים. אלה עובדות שהיו ידועות לסבג. היו ששאלו אותו מאיפה הוא לוקח את הרעיונות לפרויקטים האלה, והוא ענה: 'כשאני הולך בלילה לישון אני חולם על הפרויקטים האלה, ובבוקר, כשאני קם, אני מבצע אותם'".

לדברי לוי, עיריית נהריה מכרה את כל נכסיה המשמעותיים לאורך השנים ולא השאירה עוגנים. כך, על סדר היום, מכירת השטח האחורי של הספרייה העירונית הישנה בכ-9 מיליון שקלים. מבנה הספרייה הציבורית היה ביתו של המהנדס שמעון רייך, מייסד העיר בשנת 1936. למבנה יש ערך היסטורי רב. בשנת 2006 הוגשו לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה התנגדויות להריסת הספרייה העירונית, שחלקה החיצוני מיועד לשימור. בשנים האחרונות נמכרו בנהריה שטחי ציבור רבים ועברו הסבות ושינויים. בכל השנים שימש משכנה של הספרייה העירונית קתדרה, מרכזיה פדגוגית ומקום מפגש קהילתי לעולי הונגריה ורומניה. הבית של רייך היה גם המבנה הראשון של תחנת משטרת נהריה. לאחר העתקת מיקום התחנה ומעבר הספרייה למידעטק, הוצע השטח ליזמי נדל"ן במטרה להפוך את השטח למגורים, מסחר ומשרדים ושימוש ציבורי. התוכנית הופקדה פעמיים, בשנת 2004 ובשנת 2006. הוועדה המחוזית החליטה על שילוב של ישן עם חדש, כשהמבנה יישאר לטובת שימוש ציבורי, ומאחוריו יבנה בניין המגורים, שיישען על המבנה לשימור בהתאם לתוכנית שהופקדה. את המאבק העיקש הובילה אורית רייך, לשעבר יו"ר העמותה לאיכות חיים וסביבה בנהריה.

לוי: "סבג מוביל למכירת חיסול כללית. הוא מכר את כל נכסי העירייה, ועל המדף עומדת מכירת הספרייה הציבורית הישנה. בשנים האחרונות עיריית נהריה מכרה רכוש – מגרשים וגם דירות שהיו ברשותה – בהיקפים של יותר מ-100 מיליון שקלים. מדובר ברכוש יקר, שנרכש בעמל רב על ידי מקימי נהריה. בין הרכוש שנמכר: המגרש שעליו נמצא כיום קניון ארנה, מתחם תנובה לשעבר, המגרש עליו היה 'מוסך ירוק'. נמכרו גם מספר דירות קטנות שהיו שייכות לעירייה, ועכשיו יש גם שטח נוסף צמוד לרכבת, המשמש חנייה לאוטובוסים".

תקציב עיריית נהריה מסתכם בכ-500 מיליון שקלים, כשההשקעה בחינוך היא רק 7 אחוז מהתקציב השנתי. התקציב השנתי לחינוך עמד על 85 מיליון שקלים בשנת 2018. ההכנסות, שהן העברה של משרד החינוך פלוס תשלומי הורים, הסתכמו ב-53 מיליון שקלים. המשמעות: עיריית נהריה משקיעה נטו בחינוך סכום של 32 מיליון שקלים בשנה. רק כדי לסבראת האוזן: בהקמת גשר המיתרים עיריית נהריה השקיעה בשנת 2018 יותר ממה שהשקיעה בחינוך באותה השנה.

נזכיר, כי ב-10 השנים האחרונות נהריה כלל לא הייתה מועמדת לקבלת פרס החינוך, מאחר שלא עמדה בקריטריונים הבסיסיים ביותר לקבלתו. לעומתה, רוב הרשויות השכנות קיבלו את הפרס. בין מקבלות הפרס: מעלות-תרשיחא, עכו, כפר ורדים ושלומי.

התותח הוצב בכניסה. צילום רותם כבסה
התותח הוצב בכניסה. צילום רותם כבסה

ומה בעתיד?

לוי טוען, כי חוסר השקיפות המוחלט בעיריית נהריה הוא תולדה של מדיניות ארוכת שנים. לדבריו, אם ייבחר ראש עירייה חדש, הוא יצטרך להתמודד עם בעיות קשות. כך, למשל, אי הקמתו של תאגיד מים יעלה לנהריה הון עתק, שכן יש חוב לרשות המים בסך 20 מיליון שקלים בגין אי הקמת התאגיד. בנוסף, הפרויקטים החדשים לא יאוכלסו עד שלא ישודרג המט"ש (מכון הטיהור – ר"כ), עניין שייקח כמה שנים. ולאן יזרום הביוב עד אז?

לוי: "אנשים לא רואים ולא מבינים את הדקויות. אני לא יכול לשתוק יותר, זה לא האופי שלי. אני לא מסוגל, הרי לשם מה נבחרתי? אני משרת את הציבור. מבקרים רבים שאני מכיר מורידים את הראש. לא הצלחתי להתעמת ושילמתי מחיר יקר".

עיריית נהריה: הכפשות

מעיריית נהריה נמסר בתגובה: "מדובר במבקר שסיים את עבודתו בעירייה, ולדאבוננו ממשיך להכפיש אותה. כפי שהובהר גם בעבר, עוד במהלך תקופת עבודתו חרג המבקר מתפקידו וסמכויותיו ואיבד את אמונם של ראש העירייה והעירייה. עובדות אלה אף הוכרו בהליכים משפטיים שונים, שבהם ניסה המבקר להתערב נגד העירייה. במצב דברים שכזה אין לעירייה עניין להתייחס לטענותיו. עם זאת נאמר רק שהציבור רואה את השקעותיה של העירייה בפרויקטים שונים לרווחתו, אשר מימונם מגיע גם ממכירת נכסים ישנים".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות