fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

בלתי מספיק

זה הציון שהעניק עמית פרוסנר למכבי חיפה על עונה מבוזבזת, עונה שבה הקבוצה שינתה את עורה והפכה לקבוצה הגנתית. ירוק עד/ הטור של עמית פרוסנר
קרן אור באפלה. אברהם פאס צילום: אדריאן הרבשטיין
קרן אור באפלה. אברהם פאס צילום: אדריאן הרבשטיין

כשקבוצה כמו מכבי חיפה מסיימת את הליגה שלה במקום החמישי, זה כישלון. אלכסנדר סטנוייביץ' הגיע לכאן וקיבל את כל מה שרצה, חוץ מניקולה דרינצ'יץ. מרקו בלבול שהגיע אחריו קיבל את אלירן עטר ואיתי שכטר, יחד עם אברהם פס ומדו קמארה, ושניהם נכשלו. כמובן שאי אפשר לבוא בטענות לבלבול על פתיחת העונה הנוראה של מכבי, ועל המצב המנטלי הקשה שבו הוא קיבל את הקבוצה, אבל אם נוריד את שני הניצחונות האחרונים של מכבי על באר שבע, ששמרה רגליים לגביע, ועל קרית שמונה, שהגיע עם הרכב שני ועם רגל וחצי בים, נגלה שגם בלבול לא הצליח להקנות למכבי שום דבר חוץ מקצב ספיגת שערים נמוך יותר.

בארבעה משחקים מול מכבי פתח תקווה, ועוד שניים מול רעננה, מכבי לא הצליחה להבקיע. היא גם הפסידה בחמישה מתוך ששת המשחקים האלה. היא הפסידה גם באשדוד במשחק החוץ. המשותף לכל שבעת המשחקים האלה שהקבוצה היריבה צופפה חזק מאוד את מרכז ההגנה, הוסיפה עוד בלם או עוד קשר אחורי שלא זז מהאזור שבו הבלמים משחקים, שלחה עוד קשר לעזור בסגירה על עזרא, ואחר כך על עטר, ומכבי נתקעה.

אם נוסיף את המשחק בחוץ מול מכבי תל אביב, יחד עם 20 הדקות הראשונות בבית, וגם את המשחק מול באר שבע, שגם שם באר שבע שלטה לחלוטין בחצי השעה הראשונה, נקבל עשרה משחקים שבהם מכבי פשוט הובכה טקטית. זה דבר שאסור שיקרה. זה סוד קטן מאוד שקבוצות יגיעו לשחק, בטח במגרש הביתי של מכבי בחיפה כדי להסתגר ולצאת עם נקודה, ומכבי לאורך כל העונה לא הצליחה למצוא פתרון לדבר הזה. חסר שחקן שישנה את המשחק לאורך כל העונה, פרט לחודש אחד בו עידן ורד עשה את זה בצורה טובה, למכבי לא היה שום פתרון שהגיע מהספסל. למכבי חיפה לאורך השנים, תמיד היה שחקן כזה, שלא בהכרח מתאים לשיטה של המאמן, אבל מסוגל להיכנס ולעשות בלגאן שלפעמים הכרחי כדי להבקיע. אלון תורג'מן הוא גירסא פחות טובה מאיתי שכטר, ויאם עמאשה לא מספיק יציב, ולוקה במשחק כשיש צפיפות.

איוואן גצקו היה כזה, ניר סביליה היה כזה, וכמובן ראובן עטר בתקופת אברהם גרנט. למכבי יש את יוסי בניון, שיכול להיכנס לנעליים של עטר כשחקן ההתקפי החכם שמסוגל לעשות פעולה מכריעה שתשנה את כל המשחק, השאלה האם רוני לוי יצליח לשכנע את בניון שלטובת הקבוצה עדיף שבניון יתחיל חלק מהמשחקים על הספסל. סגנון שמתאים לקבוצות תחתית ברוב המשחקים העונה מכבי שיחקה סוג של 4:4:2, או 4:2:3:1, כשיוסי בניון היה השחקן מתחת לחלוץ. הבעיה הייתה שמכבי התחילה את העונה עם גוסטבו בוקלי ומיצ'ל, אחד כבר מתקשה לעמוד בעומס, והשני הגיע פשוט לא בכושר.

קרן אור באפלה. אברהם פאס  צילום: אדריאן הרבשטיין
קרן אור באפלה. אברהם פאס צילום: אדריאן הרבשטיין

וככה מרכז השדה של מכבי לא איים ולא ייצר שום דבר התקפי, וליריבות היה הרבה יותר קל לסגור את החלק הקדמי. כשבלבול הגיע מכבי עברה לשחק עם אביחי ידין וקמארה, ששניהם שחקני מספר 4, ושניהם מעדיפים להישאר מאחור ולשחק בעיקר לרוחב. התוצאה הייתה שמכבי ספגה פחות שערים והיה קשה יותר להבקיע מולה, אבל ההתקפה שוב הסתמכה על החלק הקדמי, וכשאין שום עזרה מאחור, חוץ מטאלב טוואטחה, קשה מאוד להבקיע. ובאמת למכבי, אם נוציא את שני הניצחונות שכבר הזכרנו למעלה, הייתה בעיה קשה בהבקעת שערים.

אז נכון, אם במקרה מכבי הצליחה להבקיע שער מוקדם, היה לה קל יחסית להבקיע עוד שערים. אבל היות ורוב היריבות הגיעו מראש במטרה להוציא תיקו אולי מעבר לכך, מכבי ברוב המקרים התקשתה להבקיע, נלחצה, והתוצאות היו בהתאם. העובדה שאף שחקן של מכבי לא הבקיע העונה עשרה שערים, רק מחזקת את העובדה שלרוני לוי יהיו כאבי ראש לא קלים בעניין משחק ההתקפה של מכבי. מכבי גם חילצה מעט כדורים בשטח המגרש של היריב, ובמצב כזה, כמעט לא תפסה את היריבה כששחקני ההגנה שלה לא בעמדות שלהם, מה שגם כמובן לא עזר בעניין הבקעת השערים.

ובכל זאת כמה מילים טובות אברהם פאס: מהרגע שהגיע ולמרות שהוא לא בלם מהיר במיוחד הוא הצליח לייצב את כל ההגנה של מכבי בעזרת קריאת משחק נהדרת, שקט נפשי, והיכולת להוציא כדור קדימה, מה שלא היה למכבי כשדקל קינן ואדין צוצ'ליץ' שיחקו במרכז ההגנה. ולא פחות חשוב, גרם לקפיצה מדהימה ביכולת של אוראל דגני. אוראל דגני: ככל שהעונה התקדמה דגני עשה פחות ופחות טעויות. העובדה שהוא אחד השחקנים המהירים בליגה, יחד עם היכולת שלו לא רק למסור קדימה, אלא לחלץ כדור ולרוץ איתו, נותנת למכבי אפשרויות נוספות גם לצאת קדימה יותר וללחוץ כי יש מאחור שחקן מהיר שיכסה על חורים אם יהיו, וגם מחייבת שחקן יריב לצאת אליו, מה שמשאיר שחקן אחר חופשי במגרש. דגני התחיל את העונה מחוץ לסגל, והיום הוא השחקן הכי בטוח בהגנה של מכבי לעונה הבאה. והכל בזכות. ולדימיר סטויקוביץ' שחקן העונה. כל מילה נוספת מיותרת, שוער פשוט נפלא.

הזמן שלך, עזרא
חן עזרא נתן את המספרים שלו גם העונה. הוא מהיר, הוא משקיען, הוא נותן הכל על המגרש, והוא מביא איתו לא מעט יכולות שיש למעט מאוד שחקנים בליגה. אבל, הגיע הזמן שעזרא יעלה את המדרגה שליאור רפאלוב עלה, שמיכאל זנדברג עלה, אפילו שמאור בוזגלו עלה. הוא חייב לשפר את קבלת ההחלטות שלו, לשחק מהר יותר ולנוע יותר בלי הכדור. ועזרא מסוגל לעשות את הדברים האלה. התנועה שלו ללא כדור היא נהדרת. והוא מקבל מאמן שכבר שדרג לא מעט שחקנים בעבר. הגיע הזמן של חן עזרא להפוך להיות שחקן שובר שוויון. עטר ייתן את שלו בעונה הבאה, גם שכטר. מכבי חיפה חייבת את חן עזרא במוד אחר מבשנים שעברו.

 

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות