fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

איפה טעינו

נפתלי בנט
נפתלי בנט (צילום: דוברות העירייה)
נפתלי בנט
נפתלי בנט בשישי תרבות במוצקין (צילום: דוברות העירייה)

פרשת השר בנט והמידע בקבינט הביטחוני במבצע "צוק איתן" מלמדת על כך שעדיין, אחרי כל כך הרבה מלחמות ומבצעים, אין תיאום בין כל הגורמים שצריכים להחליט, ושבידי המחליטים מידע מאוד סלקטיבי. מצב זה מלמד שלא הופנם הצורך בשיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים הביטחוניים והפוליטיים, כולל שרי הקבינט.

בסרט "שומרי הסף" מספרים שני ראשי שב"כ לשעבר, עמי איילון ואבי דיכטר, שהחלטות הרות גורל, כמו פתיחת מנהרת הכותל ופגישת ברק-ערפאת בשנת 2000 לחתימת ההסכם שלא נחתם והביא לאינתיפאדה השנייה, האירועים הללו, שהם אירועים פוליטיים עם השלכות בשטח, נעשו ללא התייעצות מוקדמת איתם, דבר שהוביל בסופו של דבר לשפיכות דמים גם בצד הישראלי וגם בצד הפלסטיני. לפעמים דומה שהפוליטיקאים ממש מפחדים מהדרג המקצועי שיכול לקלקל להם אג'נדות פוליטיות שאינן עומדות במבחן המציאות. הרצון של איש המדינה

להפליג בדרכו ללא התחשבות במה שאומר השטח, דומה לקברניט שיוצא לים ואינו מתחשב בתחזית מזג האוויר. כאשר בפועל מתקיים מצב שהפוליטיקה והמנהיג חזקים יותר מהביטחון, מותר למדינאי לדלג מעל עצות של דרג מקצועי, אבל ללכת מבלי להתייעץ או לשמוע הערכה מוקדמת זה כבר גובל בסוג של חוסר אחריות שאת המחיר עלולים לשלם האזרחים ולאו דווקא המנהיגות. יצחק רבין יצא למבצע אנטבה עם מעטפת מודיעינית תומכת, מנחם בגין החליט על הפצצת הכור בעיראק בניגוד לדעתו של ראש אמ"ן. בשני המקרים היתה התייעצות מוקדמת בין הדרגים, דבר שהוא הכרחי בקבלת כל הכרעה, בין מדינית ובין צבאית.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות