מרקו בלבול מדבר כל הזמן אחרי משחקים על השיפור הגדול שהוא הביא למכבי חיפה. אז לפני שנתחיל לחפש את השינוי הזה, בואו רק נזכיר עובדה אחת, שמשום מה נשכחה. כשאלכסנדר סטנוייביץ' התפטר, אחרי ההפסד 3:1 בבית לבית"ר ירושלים, הוא השאיר אחריו קבוצה, שאמנם הייתה קרובה לקו האדום, אבל הייתה במקום הרביעי. במשחקים הראשונים שבלבול אימן הוא לא ניצח ומכבי ירדה בטבלה וכך נוצר הרושם שמכבי השתפרה. נכון, ההגנה בהחלט השתפרה, כשאברהם פאס נכנס לעניינים, וספגה שבעה שערים ב~11 משחקים, לעומת 26 שערים ב-20 משחקים בלעדיו. אבל ההתקפה של מכבי היא מתחת לכל ביקורת.
משחק ההתקפה של מכבי מנוטרל
צריך לזכור שלהציב תשעה ושמונה שחקנים מאחורי הכדור ולהגן הרבה יותר קל מללמד את השחקנים לשחק התקפה, או למקסם את היכולות שלהם במשחק מול יריב מתגונן. והמאמנים בליגה שלנו אולי לא ברמה הגבוהה ביותר בעולם, אבל אף אחד מהם לא מטומטם. הם הבינו די מהר את השיטה של מכבי לשלוח כדורים ארוכים לאלירן עטר, בתקווה שיעשה משהו עם הכדור, ועטר מקבל כל הזמן שמירה כפולה. חוץ מבית"ר ב~70 הדקות הראשונות, אף קבוצה לא מגיעה לשחק מול מכבי פתוח עם שני חלוצים, אלא סוגרת במרכז ומצופפת עם שלושה קשרים. התוצאה היא שהפערים העצומים בין שחקני מכבי נחשפים כל פעם מחדש. וכשיש תמיד כמה שחקני יריב באזור של עטר, משחק ההתקפה של מכבי פשוט מנוטרל.
הדברים היו יכולים להיות שונים אם בלבול היה מפסיק להתעקש על יוסי בניון בהרכב ונותן לרובן ראיוס לשחק, כשמאחוריו שני קשרים אחוריים, או לעידן ורד לצד חן עזרא. אבל בלבול בוחר לנסות להחביא את בניון מפתיחת המשחק, ובניון שגם ככה לא ממש בריא ב-100 אחוז, פשוט לא פוגע. וכשהשחקן הכי חשוב במערך לא מתפקד, כל המערך ההתקפי לא מתפקד, מכיוון שאביחי ידין ומוחמד קמארה הם אולי צמד מוצלח מאוד מבחינה הגנתית, אבל הם לא מייצרים שום איום בהתקפה. לא פלא שברגע שראיוס נכנס המשחק של מכבי שטף הרבה יותר, אבל עדיין מאוד לא ברור מדוע ראיוס לא מקבל הזדמנות לשחק פעם אחת ממש מתחת לחלוץ.
מכבי סיימה את הסיבוב הראשון של הפליאוף העליון עם חמש נקודות עלובות -ניצחון אחד, שתי תוצאות תיקו ושני הפסדים. זה ממש, אבל ממש לא מאזן שמצביע על "שיפור". ועם השחקנים שנמצאים ברשותו של בלבול, צבירת נקודות כזו פשוט לא מתקבלת על הדעת.
