לפני קצת יותר מחודש, יהודה פיצ'ון מנהריה, עובד באגד ועכואי לשעבר, פרסם בקבוצת פייסבוק בשם "גם לי יש זכרונות מהעיר עכו" תמונת מחזור של בית הספר בן צבי, מחזור ה', 1972. התמונה זכתה לתגובות נרגשות ונלהבות רבות ופרסומה הוביל לרעיון לארגן פגישת מחזור. לצורך העניין נפתחה קבוצת פייסבוק פרטית ושם התחילו דיונים על הפגישה.
פיצ'ון: "בעקבות התמונה שלי, אנשים החלו להעלות לפייסבוק תמונות וזיכרונות, אז פתחתי קבוצה סגורה רק של בן צבי עכו, מחזור ה', 1972, והתמונות עברו לשם. חברים התחילו להצטרף. כיום יש דף קשר שמכיל 60 איש ובקבוצת הפייסבוק יש יותר מ-40 חברים".
המחזור הראשון
מחזור 1972 היה המחזור הראשון שלמד בבית הספר בן צבי. הם התחילו את כיתה א' בשנת 1964 בבית הספר ביאליק ובאמצע השנה עברו לבן צבי. יהודה כהן היה המנהל הראשון של בית הספר. בכיתה ח' יצאה לדרך הרפורמה של חטיבות הביניים ולא ראו טעם להעביר את המחזור, וכך יצא שהם היו האחרונים שלמדו כיתה ח' בבית הספר.
ארגון פגישת המחזור התחיל בקטן. יעל כהן, שאביה הוא יהודה כהן, מנהל בית הספר הראשון, ושהיתה בעצמה במחזור ה', כתבה לפיצ'ון שהיא רוצה שיארגנו פגישה מצומצמת אצלה בבית על מנת שתוכל לרגש את אבא שלה. בשלב זה נכנס לתמונה גדעון שלמה (משה) מעכו, לוכד נחשים במקצועו, שראה את השיחה בפייסבוק והציע שיעשו פגישה של כולם במקום גדול בנהריה.
שלמה: "החברים חשבו שזה יהיה בלתי אפשרי לאתר את כולם כי חלק מבני המחזור בחו"ל, חלקם במרכז או בדרום, ורוב נשות המחזור שינו את שמות המשפחה שלהן לאחר הנישואים, אבל לא ויתרתי".
לאחר מאמץ של שלושה שבועות וחצי, בהם ניסה לאתר את האנשים באמצעות מודיעין 144, אינטרנט, טלפונים, חברים שמכירים חברים ועוד, הצליח להשיג 55 תלמידים מתוך 60 וארבעה מורים, המתגוררים כיום בכל רחבי הארץ. בני המחזור שחיים בחו"ל חוו את המפגש דרך מצלמות, וכך אף אחד לא נשאר בחוץ.
שלמה: "זה היה מרגש להשיג את כולם. נתן לי אדרנלין מטורף. התעסקתי בזה בלי סוף ואחרי המפגש כולם התקשרו להודות לי ולחבריי על האירוע, על ההפקה ועל הערב המרגש. אני לא מאמין שבשלושה וחצי שבועות הצלחתי למצוא את כל האנשים האלה".
בגלל שמספר האנשים שהגיעו למפגש גדל, נקבע מקום המפגש אצל דניס אטיאס, בת המחזור, שהציעה לארח את כולם בביתה בנהריה. פגישת המחזור שהתקיימה ב-2 בנובמבר, מוצאי שבת.
מדען ושופטת
בערב עצמו, מספרים שלמה ופיצ'ון, היה מרגש ומקסים. אנשים התעדכנו בחיים אחד של השני, סיפרו על המצב שלהם כיום – מספר ילדים, נכדים, עבודה, הישגים והחיים בכלל מאז נפרדו דרכיהם ב-1972.
בין בני המחזור יש תלמיד שהוא מדען בכיר ותלמידה שהיא שופטת מחוזית מצליחה בתל אביב, אמנים ועוד. פיצ'ון: "כל אחד הגיע עם ההישגים שלו בחיים, ועדיין כולם הגיעו שווי ערך באותו ערב, כתלמידים שווים בין שווים בבית ספר יסודי".
שלמה, שהנחה את הערב, סיפר: "העברנו ערב נפלא עם זיכרונות מהעבר. ההתרגשות היתה רבה מאוד. חלקנו צחוקים מהעבר, חיקויים של מורים ותלמידים, זיכרונות על עונשים, מי היה תלמיד טוב ותלמיד רע, שטויות שעשו בבית ספר ועוד".
איך הגיבו אנשים שקיבלו ממך פתאום שיחת טלפון אחרי כל כך הרבה שנים?
"בשוק ובתדהמה. חלק מהאנשים בכלל לא זכרו אותי או שלקח להם זמן להיזכר, חלקם לא ידעו על מה אני מדבר, אבל כולם שיתפו פעולה ורצו מאוד להגיע לפגישת המחזור".
פיצ'ון סיפר הוא על השתלשלות האירועים ואמר שהדבר קרה לו די באקראי. בקבוצת הפייסבוק שבה הוא פרסם, אנשים שהיו תושבי עכו וכאלה שהם תושבי עכו כיום, מפרסמים תמונות מהעיר כיום ובעיקר מהעבר ומהזיכרונות. "אני אף פעם לא השתתפתי, עד שפתאום החלטתי לפרסם את התמונה של בית הספר בן צבי, שתפסה חזק את האנשים ומשם עניין פגישת המחזור התחיל להתגלגל".
מה היה בפגישת המחזור?
"היתה התרגשות גדולה מאוד. אני אמרתי דברי פתיחה, גדעון שלמה הנחה את הערב והכין תוכנית זיכרונות. כל אחד התבקש להביא משהו כדי לתרום לכיבוד. אשה אחת לא הגיעה מבחירה, כל השאר, מי שהתאפשר לו, הגיע. אנשים לא חשבו שזה ירגש כל כך. בפגישה היו היועצת דבורה, שתי מחנכות כיתה ח', מרים רוקמן וצילה פינקלשטיין, המורה לספורט, ציון חרבי, לאה הררי, המזכירה המיתולוגית, וכמובן יהודה כהן, המנהל.
"מפגש כזה, 42 שנה, מאז שנפרדו דרכינו, הוא לא דבר רגיל. אנשים לא היו צריכים הרבה. מספיק היה לעמוד אחד מול השני, להתחבק, להיזכר. הערב הזה גרם לאנשים לחזור המון שנים אחורה אפילו לזיכרונות מכיתה א', וכולם עדיין הרגישו שהם שייכים. כמו משפחה אחת גדולה. התחושה היתה שזה לא הספיק".
יש לך רשמים אישיים מהערב?
"אני באופן אישי הרגשתי סגירת מעגל עם כל מיני זיכרונות פתוחים מהעבר. גם כלפיי וגם כלפי אנשים אחרים".
רגע מרגש במיוחד
גם שלמה וגם פיצ'ון סיפרו על רגע מרגש במיוחד של וידוי מפי אחד החברים שסיפר כיצד הרגיש דחוי ולא רצוי בתור ילד. הוא התדרדר לסמים ועכשיו הוא נקי לחלוטין ועוזר לאחרים לצאת מזה. האיש אמר שהרגיש לא אהוב ושמעולם לא קיבל חיבוק. ואז במחווה ספונטנית, אחת מהנשים שם קמה וחיבקה אותו בחום וזה היה מאוד נוגע ללב. פיצ'ון: "היו זיכרונות פתוחים בין חברים וזה היה מקום טוב לסגור את הזכרונות האלה ולפתוח דף חדש".
שלמה: "לביצוע הפגישה המיוחדת והמרגשת עד דמעות עזרו לי מאוד יהודה פיצ'ון שהקים במה בפייסבוק וצילם את האירוע, יעל כהן שהחלה את הרעיון וגרמה לכך שכולנו נפגוש את אבא שלה מנהל בית הספר דאז, אביבה בוגנים שדאגה לכיבוד וכל החברים שהגיעו להיפגש אחרי 42 שנים".
היום כולם בקשר באמצעות הפייסבוק, והם ייפגשו שוב – והפעם גם עם התלמידים המתגוררים בחו"ל – בסוף דצמבר, באולמי קזבלנקה בעכו. מובטחת הפקה מושקעת ומרגשת לא פחות.
