בית משפט השלום בנהריה נסגר באמצע החודש על פי הוראה מחייבת של שרת המשפטים, ציפי לבני. השרה העבירה ב-12 בחודש צו המורה על סגירתו הסופית של בית המשפט והעברת כל הדיונים שהיו אמורים להתקיים בו לבית משפט השלום בקריות. יצוין, כי בחודש שעבר נסגר בית המשפט בשל ליקויי בטיחות, ומאז לא שב לפעול.
לאחר הוצאת הצו, ללא הסבר ברור לעין, פנתה עיריית נהריה על ידי בא כוחה, עו"ד אבי גולדהמר, ביום חמישי שעבר, במכתב לשרת המשפטים, בו ביקש ממנה לשקול בשנית את החלטה לסגור את בית המשפט בעיר. "מרשתנו תמהה אודות החלטתך, אשר באה ללא התראה ואינה עולה בקנה אחד עם היענות הנהלת בתי המשפט להצעת העירייה בדבר העתקת פעילותו של בית המשפט למבנה חלופי… לא ניתן אפוא להשתחרר מן התחושה לפיה הסיבה האמיתית העומדת מאחורי ההחלטה אינה נובעת מטעמים הנוגעים לליקויים שאותרו במבנה, כי אם מרצון לנצל את הסיטואציה על מנת לחזור לתוכנית הישנה של המשרד. בהחלטה זו יש משום פגיעה קשה במאות אלפי תושבי הגליל המערבי, אשר כתוצאה מההחלטה הנ"ל ייאלצו לכתת רגליהם לבתי המשפט בעכו, בקריות ובחיפה, שהינם עמוסים לעייפה", נכתב במכתב.
יו"ר ועדת הנזיקין, חבר ועד המחוז ואחראי מוקד נהריה בלשכת עורכי הדין במחוז חיפה עו"ד ערן בקר, מסר בתגובה: "קיבלתי את הרושם כי הטענה בגינה נסגר בית המשפט עקב ליקויי בטיחות הייתה סיבה עניינית וארעית, שלא כמו הניסיון הקודם משנת 2011 לסגירת בית המשפט משיקולי תקציב. בעקבות הסגירה האחרונה נקבעו החודש פגישות עם הנהלת בתי המשפט לאיתור מבנה חלופי. בעוד אנו ממתינים לקיום הפגישות, חתמה שרת המשפטים על הצו. בעיניי מדובר בהתנהלות המעלה תהיות באשר לסיבה האמיתית לסגירת בית המשפט. בתי משפט לא סוגרים. להיפך – צריך להגדיל את מספר השופטים בישראל".
מעיריית נהריה נמסר בתגובה: "עיריית נהריה פנתה לשרת המשפטים, ציפי לבני, באמצעות עו"ד אבי גולדהמר וביקשה כי תשקול מחדש את הנושא. אם פנייה זו לא תיענה בחיוב, שוקלת העירייה הגשת עתירה לבג"צ בעניין זה".
מלשכת שרת המשפטים נמסר בתגובה: "במהלך השנה האחרונה התגלו בבית המשפט בנהריה ליקויים מבניים ובטיחותיים. המבנה היה רעוע ונמצא כי אינו מתאים עוד לשמש כבית משפט. ההחלטה על סגירת המבנה לא נעשתה בקלות דעת כיוון ששרת המשפטים רואה חשיבות רבה בהנגשת הצדק, ובפרט בפריפריה. במקרה הזה שרת המשפטים קיבלה את ההחלטה נוכח הנתונים והעובדות בשטח: בפועל בית
המשפט בנהריה תיפקד כשלוחה של בית משפט השלום בקריות, כיהנה בו שופטת אחת, אשר מונתה לשיפוט בבית המשפט השלום בקריות ושובצה לדיונים בנהריה, פעל בו צוות מצומצם של עובדים והפעילות המשפטית הסתכמה בכמה מאות תיקים בלבד בשנה. כל אלה הובילו למסקנה, כי השקעת כספי ציבור במבנה חדש ובהחזקתו אינה מוצדקת".
