בשבוע שעבר התקבלה החלטה בבית משפחת אוחיון בנהריה: את הבת מירי, 20, הסובלת מאי ספיקת כליות חייבים להציל בכל מחיר. הם חשבו כך גם קודם לכן, אבל כיאה למשפחה צנועה, הכל נעשה מאחורי הקלעים ובשקט. עד שיום אחד, מירי עצמה, בחורה יפת תואר, שיחררה לפייסבוק את בקשתה: "אני זקוקה להשתלת כליה במהרה מתורם עם סוג דם O פוזיטיב (+)".
אצל אוחיון, בת שלישית במשפחה, התגלתה דלקת פרקים כשהייתה בת 4. לפני שש שנים וחצי אבחנו אצלה הרופאים אי ספיקת כליות חמורה. בשנה וחצי האחרונות מצבה התדרדר, והיא מנתבת את חייה בין טיפולי הדיאליזה שהיא צריכה לעבור בכל שמונה שעות. היות שמצבה כה חמור היא עברה השתלת של צינורית הדיאליזה לבטן, וכך היא מחוברת בכל לילה למכונה, לידה אמה,אתי, שלא משה ממנה. אביה של מירי נמצא מתאים להשתלה, רק כשלרוע המזל, כשהלך לבדיקות אפידמיולוגיות התגלה בגופו כגידול. מאז מחפשת המשפחה תורם כליה לצורך השתלה. לפני כשלושה חודשים נמצאה תורמת מתאימה, אך לאחרונה חזרה בה. מפח הנפש של אוחיון היה כה גדול, והוא השליך על מצבה הבריאותי. אוחיון עובדת שלוש פעמים בשבוע במרפאת כללית, עד לא מזמן התנדבה שם במסגרת השירות הלאומי. כשהתדרדר מצבה, ביקשה לחזור לעבוד לסירוגין כדי להמשיך ולחיות חיים רגילים. הוריה, גם הם עובדים סביב השעון.
אתי אמה של מירי מספרת: "הייתי נותנת את שתי הכליות שלי אם סוג הדם היה מתאים. אני מפחדת על בתי מאוד. בחמש השנים האחרונות הכליות קרסו, וכל יום מהשעה תשע בערב היא מתחברת לדיאליזה במשך שמונה שעות, ויש לכך גם תופעות לוואי וזריקות. אני נמצאת לידה כל הלילה ובבוקר הולכת לעבודה בבית החולים בנהריה. אנחנו גם מותשים נפשית, קשה לי לראות ילדה בת 20 מחוברת למכונה. היא רזתה מאוד ושוקלת 38 ק"ג. אני מפחדת לאבד את הבת שלי, ילדה חכמה וטובה, ילדה של אמא".
לדברי האם, ההכנות להשתלת כליה אורכות זמן רב ומצריכות בדיקות מרובות. לאחרונה חום גופה של מירי עלה והיא חשה ברע. "מירי הייתה חודש בבית החולים בנהריה וישנתי לצידה. בבוקר הייתי קמה לעבודה. הייתה תרומת, אך זה לא הסתדר, לצערי, ומאז לא נמצא תורם אחר. יש לנו הרבה מתעניינים ואני מודה לכולם על האכפתיות ורצון הטוב לעזור לנו. באמת שאנחנו עוברים תקופה לא קלה בכלל, מחכים כל יום לטלפון המיוחל, רשומים באדי ובעוד כמה עמותות לתרומות. אני מבקשת שיצילו את החיים של הבת שלי".
נופלים בין הכיסאות
אחרי פרסום הפוסט בפייסבוק, קיבלה אוחיון כ-6000 הצעות חברות. לדברי אוחיון, חולי כליות בארץ, המיועדים להשתלה, נופלים בין הכיסאות היות שאין בארץ גוף המתאם בין תורמים לחולים. אוחיון: "שגרת היומיום שלי מתנהלת בין הטיפולים. הייתה לי תורמת והיא בהתלבטויות ואני לא לוחצת עליה ולא שופטת אותה. אני מאד קנאית לפרטיות שלי, ופתאום חשפתי הכל בפייסבוק. אנשים קרובים אליי, שלא ידעו בכלל שאני חולה, הזדעזעו. הרגשתי שאני חייבת להביא את זה למודעות הציבור ולזעזע את המערכת. אני צריכה את הקהילה ואת הסביבה לעזרתי. אני חייבת להמשיך ולחפש אלטרנטיבות אחרות. המצב משפיע עליי המון. נחלתי אכזבה, אני חייבת להתמודד ולחפש לעצמי תורם מתאים.
"זה שטח פרוץ בארץ. אין גוף שמאגד את כולם. זה בהחלט כשל גדול מאוד של המערכת, כי אנשים אינם יודעים לאן לפנות. המצב שלי חמור. אני חייבת לעבור השתלה ואני רוצה לעבור אותה בארץ, היכן שיש לי הרבה אפשרויות, היכן שההשתלה תהיה בחינם. השאיפה של היא ללמוד כלכלה באוניברסיטה. כעת אני לא יכולה להתחיל ולהיעדר רבות מהלימודים. יש לי חלום: לשכב במיטה של בית החולים ושהגוף יזעק מכאבים וששום כדור לא ירגיע, אבל אני אתמודד ואדע שאני אחרי השתלת כליה ואז אני אנשום לרווחה".
בעלי סוג דם O פוזיטיב (+) יכולים לפנות לדוא"ל: 222miri@walla.com או בפייסבוק: מירי אוחיון
