fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

העולם על פי גן

גן דה לנגה ילידת נהריה זכתה לאחרונה במקום הראשון בתחרות התסריט הקצר של בית הספר סם שפיגל ועיתון הארץ. ביפורה של אשה צעירה שכבר פסעה על השטיח האדום בפסטיבל הסרטים הזרים בקאן
גן דה לנגה (צילום: אריאל רוזנשטיין)
גן דה לנגה (צילום: אריאל רוזנשטיין)

גן דה לנגה, ילידת נהריה, בת 27 קולנועית לא חלמה שהיצירות שלה יככבו בכל העולם. בגיל צעיר היא פסעה על השטיח האדום בפסטיבל הסרטים הזרים בקאן. עד לפני שלוש שנים היא היתה סטודנטית לקולנוע בבית הספר סם שפיגל בירושלים. בשבוע שעבר התבשרה כי זכתה במקום הראשון בתחרות הסרט הקצר של עיתון הארץ עם תסריט מקומי של 11 דקות בשם: "רויטל היא חייזר". דה לנגה קבלה מלגה להפקת הסרט. ימים אחר זכייתה התחתנה עם בחיר ליבה, והיא אומרת זו היתה אחת ממתנות החתונה שלא תשכח לעולם.

ברזומה שלה: סרט ביכורים "סדק" שהשתתף בפסטיבלים ביפן ופסטיבל ילדים בירושלים. וסרט גמר "בבגה" שהשתתף בפסטיבל קאן, והיה אחד מתוך 18 סרטי סטודנטים שנבחרו מתוך 1550. הסרט נוסף "בור המים" התקבל לפרויקט 'סרטים בערבה' בארץ ובעולם.

דה לנגה נולדה בעמוקה, ביתם של האומנים לי רימון ויצחק דה לנגה בעלי גלריית הקצה בנהריה. את ילדותה בילתה בנהריה. בגלריה של הוריה היא מלמדת קורס ייחודי על יסודות הקולנוע. כיום היא מתגוררת בתל אביב ויחד עם שותפה הקימה עסק למיצגים קולנועיים. הן מכינות בעבודת יד: מפלצות, יציקות אביזרים, בובות וכל מה שאפקט המחשב עוד לא הצליח לפענח.

התקווה של דה לנגה שהאומנות לא תיעלם מהמסך, ויהיה שילוב בין החומר לאפקטים דיגיטליים. כך היא נוטה להסביר: " הדמות של 'איטי', זה חומר חי". לאחרונה היא סיימה לעצב את המפלצת הישראלית "אבוללה" בסרט שייצא בקרוב לאקרנים. אגב, את אבוללה שרוב ילדי ישראל מפחדים ממנו עד היום, היא לא הכירה אף פעם.

"היתה לי ילדות כייפית, הורים לא שגרתיים, רוב הזמן היינו בסטודיו חיינו בין היצירות והיציקות. גם אחי הוא רב אומן שחי במצפה רמון ועוד לא בחר במה הוא יותר טוב. שהתחלתי ללמוד קולנוע שמעתי הורים שאמרו לילדים שלהם 'מה תעשו עם הלימודים האלה, ואין בתחום פרנסה'. מהורי לעולם לא אשמע דבר כזה, אלו חיים שמבוססים על אומנו ובחירה חופשית.

גן דה לנגה (צילום: אריאל רוזנשטיין)
גן דה לנגה (צילום: אריאל רוזנשטיין)

החיבור עם סרטים קצרים החל עוד בילדות. אהבתי לדמיין, ולחשוב איך סיפור מתורגם לסרט קולנועי בצורה הוויזואלית. הייתי כותבת כילדה ואהבתי לצייר וכאדם בוגר הבנתי את השילוב הנפלא בין קולנוע ואומנות, את הקסם של הקולנוע.

"בתחרות האחרונה הנושא היה הפתוח וזה נתן לי מרחב גדול של יצירה. וכך נוצר התסריט "רויטל היא חייזר" זה סיפור על אשה שמוצאת ייצור מכוכב אחר וגם ומאד רע לה, אבל היא לא מוכנה לוותר עליה וגם שיש אופציה לה לבוא למקום שהיא שייכת, האמא לא נותנת והיא נשארת איתה. זה תסריט הכי מקורי, חיבור למקום ילדותי, אבל עם אלמנט קשה ואפל".

סדר היום לא נכנס אל תוך היצירה

רוב האמנים מתארים ביצירותיהם את הקונפליקט הישראלי את דה לנגה זה לא מעניין. "הדברים שאני עושה הם לא ישראלים על קונפליקטים במדינה וזה לא פוליטי בשום צורה. בעיקר מעניין אותי יחסים בין אנשים ונפש האדם ואפשר למצוא ולראות יחסים בהמון מובנים ולראות את השני דרך עצמך. למרות כל זה אני חיה כאן בארץ, חולמת לחזור לגור בגליל וללמוד לשלב בין התעשייה לחיים השקטים שלי. הכל כאן בארץ מתנהל לאט ועדיין לא החלטתי מה אני חושבת על התחום הקולנוע בארץ. אם זה היה תלוי בי היו מקרינים סרטים קצרים בקולנוע כמבוא לסרט ונותנים יותר במה בטלוויזיה. החלום שלי הוא להמשיך ליצור, שיהיה לי בית טוב ושמח ושיהיה טוב בעולם ובמדינה".

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות