לפני קצת יותר משנה נהרג סגן פז אליהו ז"ל מקיבוץ עברון בפעילות מבצעית של חשיפת מנהרות טרור בחאן יונס בזמן מבצע צוק איתן. איתו נהרגו גם סמ"ר לי מט וסמ"ר ליאור דובר. עם היוודע דבר האסון הכבד הקיפו ועדיין מקיפים את משפחתו קרובים וחברים רבים. אחד מהם הוא אבי אובנטל מעברון שיחד עם עוד חברים הקימו את עמותת "הגן של הפז".
אובנטל משמש יו"ר העמותה. עמותה זו הוקמה כדי להוות פלטפורמה להקמת מקום זיכרון וחיים ע"ש סגן פז אליהו, עבורו, עבור משפחתו, הוריו ואחיו, יותם ומתן, וחברתו של פז במשך שבע שנים אלה בר, ועבור ושאר הבנים של קיבוץ עברון שנפלו במלחמות ישראל.
אובנטל: "כשהגעתי לתמוך במשפחה בשבעה שאלתי את אורי ורחל, ההורים, כיצד היו רוצים להנציח את פז, והם אמרו שהם היו רוצים להקים גן. הבטחתי להם שבתוך שנה הוא יוקם".
ואכן, שנה מאז אותה הבקשה של ההורים, ביום חמישי שעבר, התקיים ערב הפתיחה של "גן הבנים על שם סגן פז אליהו". ערב חגיגי, מרגש ועצוב. הגן היפהפה הוקם על שטח של כשני דונם בצמוד לקיבוץ, במקום בו לא היה דבר לפני כן. את הגן תכננו יעד אדריכלים.
הכניסה המרשימה לגן מובילה לבמה שהוקמה מאבן. למרגלותיה אמפי עם טריבונות, ממול גן משחקים בטיחותי ויפה לילדים עם כדורסל וטניס שולחן. בית המשאבות הראשון של הקיבוץ שופץ בתוך שלושה שבועות וחצי, וכיום יש שם שירותים, מטבחון ומחסן, ומסביב לכל אלה הרבה נוף. במת האבן בנויה כעיגול והיא מהווה את מרכז המקום ואת פינת הזיכרון לפז. במרכזה עץ זית בן 70 שנה, אבן מרשימה עם מילים לזכרו של פז, ועם דמויות הצוות של פז בחיתוך לייזר.
אובנטל: "פינת הזיכרון בבמה היא שילוב של זיכרון וחיים. חשוב לנו שהמקום ימשיך לחיות. יש כאן ארבעה כיוונים שונים, וכל אחד מסמל משהו. מדרום אנו צופים על בית העלמין, שם פז טמון, שזה הזיכרון; ממערב אנו צופים על קיבוץ עברון, העבר של פז וגם העתיד, שזה מסמל חיים; ממזרח יש לנו תצפית על כל השדות שמקיפים אותנו ומצפון את העיר נהריה, שזה גם כן מסמל חיים.
"יש כאן את כל מה שפז אהב והיה רוצה להשאיר אחריו. במרכז הבמה התחתונה יש מכסה שאפשר להזיז ומתחתיו עמדת פויקה כשרוצים לעשות כאן ערבים עם מדורות.
הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "צפון 1".
