נתינה בסתר היתה כל עולמו של שלמה אזולאי ז"ל. נדבן גדול שלא הסכים מעולם כי שמו ישורבב ברבים לתרומותיו. אזולאי היה בן 72 במותו, אחיו ד"ר דוד אזולאי מציין כי המספר 72 הוא בגימטריה: חסד.
אזולאי יצא לחצר ביתו ברחוב הדס, הבנוי על מתלול הוואדי. מסיבות לא ברורות, התקרב אזולאי לקצה הגינה, מעד והחליק במדרון התלול, כשהוא נחבט בראשו בעוצמה. כעבור כשעתיים, מצאו אותו בני משפחתו מחוסר הכרה. צוותי הצלה ומד"א שהוזעקו למקום ניסו לבצע בו החייאה, אך לאחר מאמצים רבים נקבע מותו. הלווייתו התקיימה באותו יום טרם כניסת החג, בבית העלמין העירוני.
את בית המשפחה פוקדים מאז צאת החג מאות מתושבי העיר, בתוך כך מתגלה למשפחה פנים נוספות שאפילו הם לא ידעו, אנשים רבים הבאים ומספרים איך סייע להם אזולאי מבלי שאף אחד ידע על כך זולתם.
ד"ר דוד אזולאי, תושב ואחד ממקימי היישוב אשחר, אחיו לצפון1 : "כל עולמו של אחי היה סביב תרומה לקהילה ולנזקקים, בכל בית כנסת יש תרומה נכבדה של שלמה, ואין זה משנה איזה בית כנסת, מכל העדות, הוא לא עשה הבחנות. הוא תרם לחולים ונזקקים. תמיד מתן בסתר, הוא היה איש קהילה, לא אהב לחיות מבודד, תמיד היה עסוק בבדיקה איפה הוא יכול לסייע. לקראת החגים היה קונה עשרות פנקסי תלושי קניות לחג ומחלק לנזקקים באמצעות אחרים, לבל ידע המקבל מי הנותן".
עוד מוסיף ד"ר אזולאי: "את התכונה הזאת ירש מאבינו שהיה איש נתינה, ואף הוריש לבניו ההולכים בדרכו".
אזולאי ז"ל סבר כי אין זה יאה שתפילות וביקור בבתי כנסת יהיו מנת חלקם של אלו היכולים להרשות לעצמם, לדידו כל מי שרוצה לפקוד את המקום, להתפלל ולקיים טקסים צריך שיתאפשר לו, לכן הוא תרם כספים רבים לבתי הכנסת לרכישת אלפי ספרים שהתבלו וכן כל הנחוץ לתפעולו, שלא ייפול לנטל על המתפללים. הרב אברהם צבי מרגלית אמר: "עשרות אלפי ספרים נתרמו על ידי שלמה אזולאי, תפיסת החיים שלו הייתה כי תפילה לא צריכה לעלות כסף".
ראש העירייה עדי אלדר: "שלמה אזולאי ז״ל היה אדם מיוחד עם לב רחב ויד נדיבה שדאג בכל עת לאלה שידם אינה משגת. לפני כל חג דאג להגיע אלי ולהציע את עזרתו לנזקקים כאשר התנאי החיד שלו היה, שאף אחד לא ידע מי הוא נותן התרומה. מתן בסתר היה הקו שליווה אותו והעיד על האיש היקר הזה, יותר מכל. לכתו מאיתנו הוא אבדה קשה למשפחתו ולכרמיאל כולה . שלמה היה מעמודי התווך של העיר. אני מצטער תער רב על מותו בטרם עת. יהי זכרו ברוך".
