אחרי ימים של גשמי ברכה, השמש שהפציעה מלווה אותנו ואנחנו מטפסים במעלה הר גילון, נוף קסום נפרש משני צדי הכביש המוביל ליישוב היפהפה הבנוי בינות לגבעות. ההר ירוק ומוריק, כל זכר לשריפות שפקדו את היישוב אך לפני שנה נמחק תחת פריחת העצים ולבלוב הפרחים המבשרים על בואו של טו' בשבט.
בהגיענו לבית משפחת ניידורף, יורדים במדרגות האבן למקום קסום כמו לקוח מסיפורי המאה ה-18 סטודיו שהפסנתר תופס מקום פינתי אך מאוד משמעותי במרחב הקטן, בגדי וינטז' מעוצבים, תלויים, תיקים על קולבי עץ, שטיח עתיק, וגם מכתבייה עתיקה. בעלת המקום עירית רימון ניידורף כמו משתלבת בתמונה, משל הייתה שם ראשונה והכל נבנה סביבה. אין ספק שהמקום אינו דגם לשום דבר שכבר מוכר לנו אלא פרי עיצובה וחלום שהגשימה עירית רימון ניידורף.
רימון ניידורף היא פסנתרנית עטורת פרסים, מנצחת מקהלות, מוסיקאית מחוננת שגם חלמה תמיד לצד כל פעילותה על מקום לבגדים ואביזרים מיוחדים, אותם היא אספה במשך שנים בשוטטות ברחבי הארץ והעולם. תחביב האספנות הוא משהו שקיבלה בירושה מהוריה שתמיד אהבו ואספו, וביתם מעוצב בהתאם.
עירית רימון נולדה בקריית חיים בשנת 1973 , גדלה רוב שנותיה במקום, וגם לאחר שעזבה שבה לגור במקום עם הבעל דורון ניידורף. לפני כעשר שנים החליט הזוג לעבור לאחד היישובים באזור משגב. לאחר שביקרו ובחנו כמעט כל יישוב במועצה האזורית משגב, נפלה ההחלטה על גילון.
כשרון מלידה
מתי התחלת לנגן? איך גילית שאת בעצם מוסיקאית?
התחלתי לנגן משמיעה בגיל שלוש. את האהבה למוסיקה והגישה קיבלתי בבית שכן שני ההורים ניגנו האם מיכל באקורדיאון ואבא איציק חליליות. האם היא דמות ידועה בחיפה בהיותה צלמת, ציירת, ותכשיטנית, זמרת בחבורת הזמר אצל אפי נצר, נחום היימן ועכשיו באנסמבל מנעד בחיפה. גם אחיה הצעיר עמיר רימון הוא מוזיקאי חובב .
ניידורף למדה את לימודיה התיכוניים בבית הספר לאומנות ועיצוב ויצ"ו חיפה, סיימה בהצטיינות. בנעוריה הייתה חברה ביחידת הנגנים הצעירים של המרכז למוסיקה משכנות שאננים, השתתפה בקורסים הבינלאומיים למוסיקה קאמרית של ארגון "Jeunesses Musicales", בקורסים למוסיקה עתיקה בירושלים בנגינה על כלים אותנטיים, והשתלמה בלימודי צ'מבלו, עוגב ופסנתר פטישים.
בגיל 18 עברה לתל אביב, למדה אצל פרופ' וולקוב, ניגנה בתחרויות, נגשה לאודיציות, וכך זכתה למלגת לימודים בגרמניה בעיר פרייבורג. כאשר שבה משם התקבלה ללמוד אצל פרופ' פנינה זלצמן וכך הפכה לאחת מתלמידיה האחרונים .
איך היית מגדירה עצמך?
פסנתרנית ומוסיקאית, מנצחת מקהלות.
בין עיסוקיה היום לצד עיסוק כמורה ייחודית לשיעורי פסנתר שהיא מלמדת בסטודיו שבביתה, היא מרבה להופיע כפסנתרנית סולנית ברסיטלים, נגנית קאמרית בהרכבים שונים. בנוסף היא מרצה מבוקשת למוסיקה שהרצאותיה מושכות קהל רב. על כך היא מסבירה: " אני מרצה למגוון קהלים, במגוון גילאים, מצעירים ועד גמלאים. אני מתאימה את עצמי לכל קהל מולו אני עומדת ומדברת בגובה העיניים. המושגים המוסיקליים המופשטים הופכים מובנים לכל. אני יוצרת קשר אישי עם כל אחד ונהנית לענות על שאלות במהלך ההרצאה וגם לאחריה.
בנוסף מרצה, סדרות של מוזיקה , למשל, הפסנתר מדבר, על התפתחות המוזיקה לפסנתר לאורך הדורות. הפסנתר הרומנטי על המוזיקה של המאה ה-19. עברי פוגש קלסי עם הזמרת מיקה עינב, שמתמחה במוזיקה עברית. עברי פוגש קלסי לכבוד 70 שנה למדינה. אני מופיעה בסדרת קונצרטים עם הכנרת היפנית יסקו הירטה, כנרת בינלאומית, ברסיטלים לכינור ופסנתר. בסדרה למוזיקה קמרית בחיפה, במרכז רפפורט באונ חיפה.
השילוב הייחודי של הרצאותיי, בין הרצאה פרונטלית, נגינה חיה בפסנתר (אחרי הכל, קודם כל אני פסנתרנית) והקרנת ביצועים מעולים על מסך גדול, יוצרים הרצאות דינמיות, קצביות, מעניינות.
ההרצאות משלבות בין הסברים פרונטליים, הדגמות מנוגנות בפסנתר וקטעי וידיאו של ביצועים מוסיקליים המוקרנים על מסך. השילוב בין שלושת המרכיבים הללו יוצר הרצאה דינמית, עשירה ומרתקת. "אני מלמדת אנשים לשמוע. מראה לאנשים, שלא היה להם שום ידע קודם במוסיקה, שגם הם יכולים להבחין בין ביצוע אחד לשני, שגם הם יכולים להבין כיצד יצירה מוסיקלית בנויה, מה מייחד כל סגנון ותקופה ומה בעצם עושה את המוסיקה למה שהיא , מקור אושר והנאה " היא מסבירה.
מלגות ופרסים
רימון ניידורף היא זוכת מלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל כמו גם פרסים רבים אחרים. סיימה בהצטיינות יתרה את התואר הראשון והשני בביצוע בפסנתר באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב.
בהמשך למדה לתואר שני נוסף , תרפיסטית מוסמכת במוסיקה. את המיומנות שלה היא מיישמת בשיעורי הפסנתר שהיא מלמדת בסטודיו בגילון , בשיטת לימוד ייחודית בהוראה, היא מיישמת גישה טיפולית, המפתחת את היכולות של כל תלמיד. מלמדת פסנתר בעיקר לתלמידים מתקדמים המעוניינים להתמקצע.
סיימה תואר שני באקדמיה למוסיקה על שם רובין בתל-אביב, התיזה שלה הייתה על מלחין יהודי שנרצח בשואה, ויקטור אולמן שהיה בגטו טרזנשדט. התווים הועתקו מכתב היד שהוא השאיר בטרם נלקח אל מותו . אחרי התואר השני הייתה כבר מוזיקאית פעילה ומוכרת היה לה צורך לעסוק בעוד משהו אז למדה פסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ותואר שני נוסף בתרפיה במוזיקה . בהמשך עבדה כתרפיסטית עם ילדים אוטיסטים, במרכז מלמן בכרמיאל ובחיפה. טיפלה כ-10 שנים בטיפול במוזיקה.
עבודה עם מקהלות
אנסמבל מנעד חיפה פועל מזה 21 שנים, בבית יד לבנים בחיפה. האנסמבל מופיע לעתים קרובות בכל רחבי הארץ, בטקסים, אירועים חשובים, כנסי מקהלות, פסטיבלים, תוכניות רדיו ועוד. מתקבלים זמרים בעלי ניסיון בשירת מקהלות וחבורות זמר. האנסמבל מוזמן להופיע בארץ ובעולם.
את אנסמבל מנעד הקימה רימון ניידורף בחיפה כאשר אמה מיכל אמרה לה בהזדמנות "תקימי מקהלה אני באה לשיר. כך לפני 21 שנים. מאז היא מנהלת ומפיקה את טקס יום הזיכרון באופן קבוע בבית יד לבנים חיפה. בנוסף הם מוזמנים להופעות וטקסים שבאחריות העירייה.
כעת היא גם מנצחת על מקהלת אשכול של כרמיאל. לחבורת אשכול הגיעה אחרי שהמנהלת דליה ישראלי פנתה אליה והציעה לה, שכן החבורה נותרה ללא מנצח אחרי שנפרדה מהמנצח הקודם עמו עבדה במשך 11 שנים, יוסי גרשוני. מאז הגעתה החלה חבורת אשכול לעבוד בבית יד בנים בכרמיאל. רימון ניידורף מעבדת בעצמה את כל העיבודים למקהלות.
יד ענוגה, הגשמת חלום
לאחרונה החליטה להגשים חלום חיים, מאחר והיא באה מבית שבו אוספים רבים, נסיעות בעולם, ובארץ בשווקי פשפשים, ממנה ספגנו את ערך הנוסטלגיה והשימור. ואז במרוצת השנים התגבש הרעיון להפוך את הסטודיו גם לחנות יד שניה ווינטז'. המקום פתוח יום בשבוע בימי ראשון אחר הצהריים ושאר הימים בתאום עמה. במקום מוצגים למכירה בגדי מעצבים ומותגים, באיכות מעולה, תיקים, ארנקים, נעליים, חגורות, צעיפים ותכשיטים.
על פתיחת החנות היא אומרת: "שנים של אהבה ליד שניה ווינטאג' הביאו אותי לפתוח חנות כזו משלי. אני אוספת ומלקטת את הבגדים והאביזרים בתשומת לב ובוחרת רק את הדברים היפים והאיכותיים ביותר".
רימון ניידורף מסבירה: "פתיחת הגלריה התקבלה בהתלהבות גדולה, הבנות באות . יש כאן תפיסה אקולוגית, כל היישוב שלנו בנוי בתפיסה אקולוגית. כך גם לגבי הבגדים. נמכרים במחירים זולים מתוך אותה תפיסה. הערך לאספנות ושימור. לשמחתי גם בעלי אוהב אותו הדבר, הבילוי שלנו הוא סיורים בשווקי הפשפשים בחיפה ותל אביב. הרעיון הוא המיחזור, גם השימור של הדברים, החסכנות לא להוציא המון כסף . "חנות יד שניה מאישה לאישה" זו תפיסה קהילתית. צעירות ומבוגרות מתלהבות.
תכניות לעתיד?
כל הזמן חושבת , לא מפסיקה, בתחום המוזיקה יש לי עוד פרויקטים בחשיבה. למשל שיתופי פעולה נוספים במוסיקה. כמו עם מיקה למשל. התכנית של עברי פוגש קלסי זה הכיוון שאני הולכת אליו. לחבר את כל הקצוות למשהו אחד.
גרנו בקרית חיים יכולתי להמשיך לגור שם, אבל חיפשנו איכות חיים, נוף ירוק, קהילה, להיות מעורבים בקהילה. פעילה בתרבות של היישוב. חיפשנו יישוב קהילתי, עברנו כמעט את כל יישובי משגב , בסוף החלטנו על גילון. קנינו את הבית כשלא היינו עדיין נשואים, אלמוג הציע לי נישואין בקצה המגרש.
אחת הסיבות שהחליטו בסוף על היישוב גילון היא מערכת החינוך היישובית, מגיל המעון עבור דרך גני ילדים, חינוך יסודי עד חטיבת ביניים, מתנהלת ביישוב. "מערכת החינוך והקהילה מאוד הרשימה אותנו. החלטה הכי טובה שעשינו, ומאוד מרוצים ממנה."
