המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה השבוע את התוכנית של משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל של בניית עיר חדשה למגזר הלא יהודי. בעיר, שעדיין לא נקבע שמה, ייבנו כ~10,000 דירות בבנייה רוויה לכ-40-50 אלף איש ממעמד הביניים והמעמד הגבוה. הצפי הוא שהתוכנית תאושר במהלך שנת 2015.
העיר תקום על גבעות טנטור שמצפון לכביש 85 ומערבית לכביש 70, מדרום לג'דיידה-מכר ומזרחית לעכו, מרחק קצר ביותר מהמחלף המתוכנן של כביש 6. השטח עומד על 2700 דונם, מהם כ-2200 דונם בבעלות המדינה. מטרת התוכנית היא הקמת מתחם עירוני חדש מדרום ליישוב הקיים ג'דיידה~מכר. זאת באמצעות מיצוי הפוטנציאל הייחודי של עתודות קרקע בבעלות המדינה, מתן היצע של 8,000 עד 10,000 יח"ד (תקנת שבס), כמענה לביקוש גדל לדיור עירוני איכותי של אוכלוסיית המיעוטים, לפי קיבולת אוכלוסייה של 40- 50 אלף נפש, בשילוב תשתיות ושטחי ציבור.
משרד הבינוי והשיכון יקדם את הפרויקט באמצעות הקמת "ועדה מיוחדת" לתכנון ובנייה וכך לקצר את לוחות הזמנים ולהבטיח שהעיר תיבנה במהירות המרבית. שר הבינוי והשיכון אורי אריאל: "מצוקת הדיור חוצה מגזרים והיא מקשה על חיי יהודים ומיעוטים. משרד הבינוי והשיכון מציג כאן תוכנית חכמה ואיכותית לבנייה של עיר חדשה, ברובה על קרקעות מדינה, עם מגוון של צורות מגורים ודגש על השטחים הירוקים ופיתוח המרחב הציבורי. בתוכנית הקפדנו על שילוב מיטבי בין מגורים, תעסוקה ושירותים מקומיים ואזוריים. נעשה הכל כדי שהתוכנית תתקדם במהירות וביעילות האפשרית לרווחת האוכלוסייה הלא יהודית בצפון".
הנחיות התכנון ייתנו לפיתוח העירוני אפיון של עיר פתוחה לכל האוכלוסייה הלא יהודית בצפון הארץ, בעלת אופי עירוני מובהק של בנייה רוויה בהיקף ניכר. התוכנית תקבע פרישה כללית על ייעודי הקרקע: מגורים, תעסוקה, שטחים ציבוריים פתוחים ופתרונות לתחבורה ציבורית, לרבות מסילת רכבת.
יוצרים דבר חדש
את העיר תכנן האדריכל ערן מבל מקרית טבעון. שש שנים הוא עובד על התוכנית וייחל לרגע שתאושר בוועדה הארצית. משרדו של מבל מתמחה בקשת רחבה של תחומי ארכיטקטורה ובינוי ערים. הגישה האינטגרטיבית של המשרד מאפשרת תכנון אדריכלי של מבנים ומתחמים מורכבים, תוכניות אב של שכונות, תכנון שטחים פתוחים, תוכניות לפיתוח תיירותי, מבני ציבור, מתחמי תעשייה ומסחר גדולים לצד תוכניות אב לשימור.
מבל: "הנקודה הכי חשובה היא שאנו יוצרים דבר חדש. עד היום דגלו בגישה המסורתית שאמרה להרחיק ישובים קיימים מהכפרים להפוך אותן לעיירות ולא לעשות משהו חדש שיש בו פיתוח אורבני. מרבית השטחים בכפרים הם בבעלות פרטית ועם המון קשיים אובייקטיבים של תכנון מודרני. מגזר המיעוטים לא הצליח להתפתח כמו היישובים היהודים.
"הרעיון הוא להקים מאפס עיר חדשה, מודרנית, שתציע לכל תושביה עוד אלטרנטיבה. זה לא בא במקום בית בכפר או במקום לעבור לגור בעכו או בחיפה, אבל כך אף אחד לא יצטרך להתנצל שהוא קונה דירה בעכו, זה נותן מרחב בחירה".
מדוע נבחר דווקא האזור הזה?
"הוא נבחר כי הוא מתאים. היה תהליך של בחינת חלופות, אבל החלופה של המיקום הזה נראתה מאוד טובה -חטיבת קרקע גדולה בבעלות מדינה שלא צריך להפקיע משום קיבוץ, סמיכות לכביש 6 וכביש 6 העתידי ומחלף יאסיף, ממערב בכביש 4 _ עכו_חיפה_נהריה, מדרום מסילת הרכבת של עכו וכרמיאל. כלומר, מתוכננת פרישה רחבה ביותר לתושבים שיעסקו במקצועות חופשים וייצאו לעבודה מדי יום, כי המיקום נגיש, זה לא חבל ארץ נידח והוא גם אטרקטיבי נופית".
אילו שיקולים נכנסים במהלך התכנון?
"במרכז העיר יש שטח גדול, פארק עירוני גדול. בדופן יקומו מבני ציבור ומוסדות חינוך. בהמשך של הפארק יהיה חלק מהיער הטבעי שנשמר. אנו עובדים על התוכנית שש שנים והמועצה תאשר אותה. משרד השיכון ערוך עם צוות תכנון ותקציבים ויש תחושה שכל הממסד עושה דבר חשוב חד פעמי".
מדוע התהליך כה איטי?
"התהליך היה איטי כי לא היה ניסיון מסוג זה בעבר, אבל בעיקר היו המון תהיות. מה זו עיר חדשה למיעוטים? למי זה מכוון? למוסלמים? נוצרים? צ'רקסים? דרוזים? צריך לאפיין מה הדבר הנכון במגבלות של השטח עם הנתונים פיזיים והטופוגרפיים. ניהלנו תהליך של שיתוף הציבור עם אוכלוסיות מרתקות- פוליטיקאים, אנשי ציבור, פורום אנשים רוח, סופרים, משוררים ומורים. הפורום השלישי היה מתכננים.
"בשלושת הפורומים היו מסקנות די דומות. הם הביעו ספקנות אם זה לא איזה ספין כמו הרבה הבטחות. ניסינו להציג עד כמה זה רציני. הם רוצים עיר טובה כמו השכונות החדשות בכרמיאל, יקנעם, עילית, מודיעין. כולם הדגישו תכנון עירוני נכון עם רחוב ראשי שאפשר להיפגש ולעשות קניות. יצוין, כי הרצונות של קהל היעד אינם שונים מקהל יעד אוניברסלי. במקביל, מתוכנן גם אזור תעשייה כך שניתן יהיה גם לגור ולעבוד באותו המרחב".
איזה סוג של בנייה נראה בעיר החדשה?
"בתים מודרניים עם פרטיות וצפיפות נמוכה, דירות גדולות, מרפסות ומעליות. כולם מדברים רק על איכות חיים. המצב הנוכחי כיום הוא ש~25 אחוז מהאוכלוסייה הלא יהודית מתגוררת בבית דירות, 10 אחוזים גרים בשכירות. לכן המעבר של זוגות צעירים בנצרת עילית, כרמיאל ושכונות טובות בחיפה מהוות חלק מהנטייה לחפש מקום של איכות חיים ובמקביל ולשמור על קשר עם הכפר והמשפחה, כשהמגמה בעיקר שיגורו בעיר החדשה אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים".
תהיה ועדת קבלה?
"לא תהיה ועדת קבלה. יש רעיונות שונים איך לבנות את השיווק והמיתוג, וזה ייעשה בשלב הבא יחד עם הבנייה של שכונות אינטימיות וקהילתיות, כולל הטרוגניות".
זה לא יפגע ברעיון של דו קיום?
"זה לא בא במקום ערים מעורבות שיש בארץ. וטוב שיש אותן, אך משהו חוסם משפחות צעירות, אבל צריך לתת את מרחב הבחירה. מקום שיאפיין את התרבות הקהילתית של המיעוט בצורה אינטימית וברורה עם חינוך ושפה שלהם".
מה לדעתך יקרה לבנים הממשיכים בכפרים?
"זה רק יכול לסייע לפיתוח של הכפרים. בהנחה שהעיר תצליח עם המודל של שכונות בבנייה רוויה, אולי המודל יחלחל לכפרים, שם הם מתנגדים לפיתוח אורבני, אולי זה יקרין גם אליהם ויקל במעט על המחסור בקרקעות. מה שחשוב הוא שהעיר תיתן מענה לעד 15 אחוז מהגידול הטבעי של אוכלוסיית הגליל המערבי, זה טיפה בים, זה לא פתרון מלא".
מתי גוזרים את הסרט?
"תוך שלוש-ארבע שנים. משרד השיכון צבר ידע בהקמת חריש. המחירים יהיו למעמד ביניים ולא לשכונת יוקרה".
עד כמה ראשי הערים באזור שותפים לתוכנית?
"ראשי הערים מכירים את התוכנית ועם מרביתם נפגשנו. עלו חששות מצד ראשי רשויות ערביות מכך שכל המשאבים הממשלתיים ינוקזו לעיר החדשה. הם קיבלו תשובות ממשרד הפנים ומשר השיכון. ברשויות היהודיות זה נע בין אדישות לסקפטיות, אך אף אחד לא התנגד".
עד כמה הפרויקט חשוב לך?
"מאוד חשוב לי. שנים שהמדינה לא עסקה בתכנון אמיתי. זו עבודה מאומצת ונפלה בחלקי הזכות. זה מהלך ראשון ולא חד פעמי. אני מאמין שבהמשך יקומו עוד שתי ערים, במרכז ובדרום. עד כה לא הוקמה אף עיר ערבית בארץ. היה מצב שכפרים גדלו וקיבלו מעמד של עיר. אבל זו פעם ראשונה, מאז קום מהמדינה, שמתחילים מאפס".
ראש עיריית עכו שמעון לנקרי: "אני מברך על החלטת הממשלה להקים עיר ערבית חדשה, ומקווה שבכך יינתן מענה הולם לציבור ערבי רחב שבמשך שנים ארוכות לא מצא פתרונות דיור הולמים בכפרים".
ראש עיריית כרמיאל עדי אלדר: "אני מברך על היוזמה מאחר שאני מודע למצוקת הדיור ביישובים הערביים. עיר חדשה ומודרנית, עם בנייה לגובה, תעלה ותשפר את איכות החיים של התושבים שיתגוררו בה".
